משלוח חינם בקנייה מעל 300 ש"ח!

לוגו אור פנימי

איך מתכוננים לפסח?

בשביל להיגאל צריך רק שני דברים:

  1. לרצות. 2. להאמין לגואל

לרצות. מה היה ההבדל בעצם בין אלה שזכו לצאת ממצרים ובין אלו שלא יצאו ומתו במכת חושך (80%) החידוש הגדול הוא שאלו שיצאו לא היו יותר צדיקים מאלו שנשארו, הרי בקריעת ים סוף היה קטרוג: "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" יוצאי מצרים היו בדיוק כמו המצרים שרדפו אחריהם). רש"י אומר שאלו שלא יצאו פשוט לא רצו לצאת. מה הכוונה שלא רצו לצאת? מי לא רוצה לצאת מהצרות ושיהיה לו טוב? לא רצו כי חשבו שרק מי שראוי ומושלם יכול לצאת, וכדי להיות ראויים לטוב חייב להיות ממש קשה. "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה". הנועם אלימלך אומר שהם לא שמעו אל משה כי הם חשבו שאי אפשר להיגאל בקלות, והכל תלוי רק בעבודה קשה שהם יעשו. ובגלל שהם לא מסוגלים לעשות עבודה קשה. אז הם בטח לא יזכו לכלום ולכן לא רצו לצאת. התייאשו.

לרצות זה אומר בלי קשר לאם אני ראוי או לא ראוי. אני רוצה את הטוב.

להאמין לגואל. עיקר יציאת מצרים הייתה לאלו שהאמינו למשה. הם האמינו שהם לא מבינים איך זה עובד ואיך זה בדיוק מסתדר, אבל בטוח שאם משה אומר שתהיה גאולה אז תהיה. להאמין גם אם המציאות נראית הפוכה. היו הרבה שאלות בלי תשובה: למה פרעה לא משחרר אותנו למרות המכות? וישובו ויחנו לפני פי החירות. כבר יצאנו ממצרים ועכשיו במקום לברוח הלאה חוזרים אחורה. אולי באמת פרעה בלתי מנוצח ואי אפשר לברוח ממנו. האמת היא שלכל דבר הייתה סיבה טובה. הייתה אסטרטגיה של גאולה. אבל אי אפשר לגלות את זה לעם ישראל. מי שסמך על ההבנה שלו כל פעם התייאש ורצה לחזור למצריים. רבי נתן כותב: "שבהכרח שיעבור עליו כמה מיני מלחמות בלי שיעור ובכל פעם יותר. וכל אחד יכול להבין בעצמו כל זה לפי בחינתו וערכו איך שעוברים עליו כמה עליות וירידות כמה וכמה פעמים, שכל זה נמשך מבחינת גלות מצרים". גם לנו נראה שאנחנו לא מצליחים לצאת מהצרות, שכלום לא קורה באמת, שאנחנו לא משתנים ואפילו נהיים יותר גרועים, אז איך אפשר להבין מה קורה לנו? אי אפשר להבין, אבל אפשר להאמין, כל מה שקורה לי זה חלק מהגאולה שלי, כל מה שקורה לעם ישראל זה חלק מהגאולה של עם ישראל, אבל אני אגיע לסוף רק אם אני אאמין למשה, לצדיקים הגדולים שבכל דור שהם בחינת משה. והצדיקים אומרים לי אל תנסה להבין. תמשיך לעשות את שלך. הכל לפי התוכנית. סור מרע ועשה טוב.

  1. מה העיקר בפסח מבחינת מחשבה דיבור ומעשה?

מחשבה: ה' גואל אותי כל פסח עוד קצת. אני צריך רק לרצות ולא להתייאש. כל פסח זה עוד מתנה לנפש ולכל בני הבית לנצח נצחים

דיבור: פסח זה חג של גאולת הדיבור הגדה של פסח. פה – סח. לכן חשוב לדבר בליל הסדר. דיבורי אמונה עם עצמי עם הבן זוג שלי עם הילדים. זו מצווה מן התורה לספר ליציאת מצריים. זאת חזרה כללית לקראת הגאולה העתידה. זה תזכורת לעצמנו ולכל מי שאיתנו מי אנחנו בכלל. מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. מאיפה באנו? בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. ולאן אנחנו הולכים: לעולם טהור ומתוקן בלי חטא. שבנה לנו את בית הבחירה לכפר בו על כל עוונותינו. גאולה זה הדבר הכי עמוק שכל אחד מחכה לו. צריך לדעת בשביל מה אנחנו חיים. לאן הולכים. וזה נותן כוח לעבור את כל הבלגן שבדרך. זה מה שעושים בפסח. יוצאים מהשגרה ונזכרים ביחד מה כל הסיפור של החיים האלה ובשביל מה סובלים ומתמודדים.

רבינו אומר שעיקר בניית האמונה זה דיבורי אמונה. אפילו אם אתה לא מרגיש ולא מבין. תגיד בפה מלא את מה שאתה מאמין.

לדבר דיבורי אמונה. לעצמו, לסובבים אותו ולשם יתברך. ולהיזהר מלומר דברי כפירה אפילו בצחוק (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ"ד): "הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" (תְּהִלִּים פ"ט) הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, וְגַם עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד מִדִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָם מִלִּבּוֹ; הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַאֲמִין וְאֵינוֹ כּוֹפֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר דִבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֶפִּיקוֹרְסִים, וְהוּא מִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אַף עַל פִּי כֵן גַּם מִזֶּה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל כְּפִירָה מַזִּיק לָאֱמוּנָה גַּם הוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק.

(שיחות הר"ן קמ"ב) "כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יאמַר בְּפֶה מָלֵא: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יָחִיד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן"

את כל זה אנחנו עושים בפסח. מדברים אמונה.

מעשה: הכי חשוב זה הילדים. פסח זה חג של הילדים. הם מה שנשאר מאיתנו. זה האוצרות שלנו. ואנחנו אחראים לתת להם להרגיש מי אנחנו באמת ומה התפקיד שלנו בעולם.

ואלו הם הדברים שבהם אנחנו היהודים מאמינים:

  • אין סתם. לכל דבר יש תכלית. שום דבר לא קורה במקרה. זהו סיפור הגאולה. סיפור של השגחה מיוחדת וניסית על כל יהודי. המצרי שותה דם היהודי שותה מים. למצרי חושך סמיך ליהודי אור נפלא.
  • יש צדק ויושר. בסופו של דבר – מי שטוב יתוגמל. מי שרע ישלם. מכות מצריים מראות לנו מה קורה לרשעים כאשר התמלאה סאתם. הכל מידה כנגד מידה. זרקו ילדים ליאור היאור הפך לדם.
  • יש אנשים מורמים מעם, שיש להם קשר קרוב עם הבורא, והם יודעים את האמת על החיים ויכולים להדריך אחרים. ורק מי ששומע להם יכול להיגאל. מי שלא האמין למשה נשאר במצרים.

האמונה שלנו מתבטאת לא רק בדיבור אלא גם במעשה. מעשה של קדושה. מדברים אמונה ואוכלים אמונה.

הדבר הכי קדוש בעולם זה לאכול מצה. רק יהודים מסוגלים להילחם בדבר שממלא את כל הבית ואת כל החיים, בחמץ. זה לא שאוכלים איזה אוכל נדיר פעם בשנה. לוקחים את הדבר הכי רגיל ומצוי ומנקיים אותו מגאווה. ככה אנחנו רוצים לחיות. לא משהו מיוחד ויצוא דופן. לחיות חיים הכי על הקרקע, להקים בית, להיות בעולם הזה, להתפרנס, להנות, לשמוח, לחיות. אבל בלי גאווה. גאווה זה שורש הטומאה, זה לחיות בלי הקדוש ברוך הוא ח"ו. "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך".

שיתוף באימייל
שיתוף בווצאפ

יש לכם דעה או תגובה על המאמר?
נשמח לשמוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים קרובים

כנס ברסלב

מעוניינים להזמין שיעור אצלכם בבית?

מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם לתיאום שיעור בהקדם

סוג הקהל