ההוראה האחרונה של רבינו: לחפש את הצדיק!

התורה האחרונה שרבינו ז"ל אמר בימי חייו, במסירות נפש של ממש, הייתה תורה ח' בליקוטי מוהר"ן חלק ב'. אחד מן הדברים היסודיים שרבינו מדבר עליו שם בתורה זו הוא החיוב וההכרח להתדבק בצדיק האמת, שהוא ורק הוא, יכול לברר לאדם הקשור בו את כוח המדמה ולזכות אותו לאמונה בהירה ונכונה בחידוש העולם, שהיא יסוד הכל (ליקוטי הלכות ברכת הריח וברכת הודאה ד' סיף ל"ב). "כי אי אפשר להאמין בה' יתברך כי אם כשמאמינים בחידוש העולם" (ליקוטי הלכות ברכת הריח וברכת הודאה ד' אות ח') ורק על ידי אמונה זו זוכה האדם להתקדש ולהיטהר, כמו שכותב רב נתן: "כי עיקר כל הקדושות והטהרות הם נמשכין כפי אמונת חידוש העולם, כי עיקר הקדושה והטהרה היא האמונה הקדושה" (שם סעיף ט').

אמונת חידוש העולם היא האמונה שה' יתברך ברא את העולם כולו יש מאין (ליקוטי הלכות נטילת ידיים ובציעת הפת ד' סעיף ג') וכמו כן עתיד לחדש את עולמו לעתיד לבוא, שאז יתנהג העולם רק על ידי השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע (שם סעיף ו').

מי יכול לגלות לנו ולחזק בנו את האמונה הזאת? רק צדיק האמת. "כי עיקר האמונה ע"י בירור המדמה וכו' ובירור המדמה הוא רק ע"י הצדיק שיש לו בחינת רוח נבואה רוח הקודש" (ליקוטי הלכות, שלוחין ה',  הלכות מכירה ובו ענין ספירה ושבועות הלכה א').

החיפוש אחרי הצדיק איננו עוד עצה צדדית או המלצה.

רבי נתן מספר שרבינו לפני פטירתו הזהיר אותו לכתוב ולפרסם את זה כ"אזהרה גדולה"!

"וכבר כתבנו מזה במקום אחר שרבינו ז"ל קודם הסתלקותו שאז אמר זאת התורה הנוראה בראש השנה האחרון, ואז אחר אמירת התורה הנ"ל הזהיר אותי ביותר לכתוב אזהרה הגדולה הזאת שצריכין להיזהר בנפשו מאד מאד לבקש ולחפש הרבה אחרי הצדיק האמת שיש לו בחי' רוה"ק. כי עיקר אמונת חידוש העולם שהוא עיקר היהדות נמשך על ידו דייקא" (שם).

למה זה כל כך חשוב להתקרב לצדיק?

רבי נתן מפליג בדבריו הקדושים וכותב: "כי כל חיותו ותיקונו לנצח וזרעו וכל דורותיו עד סוף כל הדורות, וכל הנפשות והעולמות התלויים בו ובזרעו כולם תלויים בהצדיק האמת" (ליקוטי הלכות שלוחין א' סעיף ט"ז).

רבינו זה אוצר של ישועות לכל אדם שבעולם, יהיה מי שיהיה, עבר מה שעבר. כך מתבטא רבי נתן: "וזהו "ממעייני הישועה", כי דרך זה הוא בחינת מעייני הישועה, שהישועה נובעת ממעיינות שאינם פוסקים, שנמשכין מהנחל נובע מקור חכמה, שהם ישועות בלי גבול וקץ וסוף ותכלית שיכולים להושיע לכל, יהיה מי שיהיה, אפילו אם הוא כמו שהוא" (ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ראש חודש הלכה ה' סעיף כ"ג)

אבל אנחנו הרי יודעים מי הצדיק. רבי נחמן בן פייגא. אז מה יש לחפש?

רבי נתן משיב (שם סעיף ו'): "כי אפילו מי שזוכה למצוא לעצמו רבי או חבר אמתי שקיבל צדיקי אמת דברי אמת המועילים לנפשו באמת, אף על פי כן עדיין צריך לחפש הרבה בכל יום".

אפילו אם אתה יודע מי הוא הצדיק הזה, וכבר קיבלת ממנו הרבה תועלת וחיזוק, גם אתה צריך לחפש, ואפילו באופן יום יומי.

למה צריך להמשיך לחפש?

"כי אפילו אם היו כבר מעשיו מתוקנים כראוי צריך גם כן לחפש עוד ועוד, כי ידוע שאין האדם עומד וכו' וכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאד. מכל שכן וכל שכן שרוב ורוב מעשיהם אינם עולים יפה, בפרט בעתים הללו, כאשר יודע כל אחד בנפשו. על כן צריכין תמיד לחפש ולבקש הרבה אחרי הצדיק האמת שיש לו בחינת רוח הקודש הנ"ל".

אבל הרי כבר מצאתי הרבה. מה בעצם חסר?

"ואם כבר נדמה לו שמצא את הצדיק האמת, בוודאי זה צריך לבקש ולחפש עוד יותר ויותר. כי יכול להיות שהוא יושב אצל הצדיק ועדיין אורו חשוך אצלו ואינו מרגיש נעימות אמיתת עצותיו הקדושות וכו' ומחמת זה הוא רחוק עדיין מתיקונו" (שם). אם עצות הצדיק לא מרגשות ומשמחות אותי זה סימן שעדיין יש הרבה מה לחפש ולמצוא.

אם חסר קשר חי, חם, מרגש, מתחדש, מעורר, מאתגר, עם רבי נחמן, קשר שמשנה אותי כל הזמן, צריך להמשיך ולחפש.

הרי זוהי ההרגשה הקשה שפוקדת לעיתים את כל אחד מאיתנו בהתקרבות אל הצדיק: "ניסיתי וזה לא עוזר לי", "אני לא מרגיש שבאמת התקדמתי, שאני באמת משתנה. להיפך", "אני כבר לא מוצא בזה עניין כמו פעם", "אני לא רואה איך זה באמת קשור אלי ולחיים שלי".

רבי נתן כותב שדברי רבינו מיועדים לכל אדם שבעולם, בכל מצב שיהיה , הקטן ביותר וגם הגדול ביותר: "כי הוא מדבר מכלליות הכל, בכלל ובפרט, כולל כל העולמות והדרגות שבעולם, של כל אדם, כקטון כגדול. כל אחד לפי מקומו ומדרגתו באותה השעה והזמן, מן הגדול שבגדולים עד הקטן שבקטנים, ואפילו המונחים למטה למטה, אשר ירדו בעוונותיהם עד השאול תחתיות ומתחתיו – לכולם יעורר, יקיץ ויחיה" (הקדמת רבי נתן לליקוטי מוהר"ן).

אז איך זה יכול להיות שאני מרגיש שזה לא שייך אלי ולא מרגש אותי ולא מעורר אותי ולא משמח אותי ולא תורם לי ולא מקדם אותי?

זה קורה בגלל שיש עלי קטרוג, שיש מי שרוצה לקרר אותי ולהרחיק אותי ולהפריד אותי מרופא הנשמות הכי גדול. "כי הצדיק מסתתר בכל פעם מהעולם מחמת קלקולם ונתרחק מהן הרבה, עד שקשה להם לקבל ולינק מאורו הגדול כי אם ע"י יגיעות ובקשה וחיפוש הרבה וזה גם בחייו מכל שכן אחר הסתלקות לעילא ולעילא" (שם י"ב).

ובאמת גם קירר והרחיק והפריד מרבינו רבים וטובים, אפילו כאלה שרבינו עצמו האיר להם וקירב אותם ושלף אותם משאול תחתיות והוא יכול ורוצה ומנסה חס ושלום לעשות את זה גם לי!

אז איפה מחפשים?

בתורת הצדיק, בעצות הצדיק, בשיחת חברים עם אנשי הצדיק, בתפילה והתבודדות: "צריכין לחפשו ולבקשו יותר ויותר לסלסל ולחפש בתורתו הקדושה ולילך בדרכיו ואורחותיו הקדושות, ולבקש ולהתחנן הרבה לפני השם יתברך, עד שיוריד דמעות הרבה, עד שישפוך לבו כמים לפני ה', עד שיזכה למצוא ולהשיג פנימיות כוונת תורתו הקדושה שזהו בחינת הצדיק בעצמו, כי עיקר הצדיק הוא תורתו הקדושה, ששם גנוז רוח הקודש שלו" (ליקוטי הלכות שלוחין ו' סעיף י"ב). רוח הצדיק גנוזה בין דפי ספריו, בקיום עצותיו, בין אנשיו. ושם צריך לחפש שם כמו שמחפשים זהב. כל מה שאני מאחל לעצמי נמצא אצלו. רבי נחמן רוצה לדבר איתי. לגלות לי באופן אישי איך אגיע לכל הטוב שבעולם.

מה בדיוק מחפשים?

רבינו לימד, שהעיקר הוא "ללכת בדרך אמת לפי מדרגתו" (ליקוטי מוהר"ן תורה קי"ב). וזה מה שאני מחפש, את מקומי ומדרגתי.

ככה רבינו מלמד איך לומדים תורה (ליקוטי מוהר"ן תורה קכ"א) לחפש בכל מקום שאני לומד "מה כתוב פה עלי"?

מחפשים את הקשר שלי לצדיק. מחפשים את "רבי נחמן שלי", מנסים בכל תורה ובכל עצה לברר ולבדוק, במחשבה ושיחת חברים ותפילה: "איך זה בדיוק קשור אלי"? "איפה זה נמצא בעולם שלי, בחיים שלי, במושגים שלי, במציאות הכי פשוטה ויומיומית שלי"?

כל מושג, כל נושא, יש בו סולם אין סופי של מדרגות ועלי לברר ולמצוא את המדרגה שלי.

למשל שמחה. שמחה איננה רק חיות עצומה וריקודים בהתלהבות. שמחה זה גם שמחת החיים הפשוטה והבסיסית שיש לאדם שקם בבוקר ומאמין שיש טעם לחיים ויש עבור מה לקום ולהתמודד, גם אם הוא קם עם פרצוף חמוץ. ויש את כל המדרגות שבאמצע.

למשל תשובה. תשובה איננה רק מחיקה גמורה של כל זיקה לחטא, התעוררות בתפילה בבכיות עצומות וצער עמוק על חטאי. תשובה היא גם אותו רגע שעולה בדעתי להשתנות ולשפר את דרכי, גם אם המחשבה הזאת פורחת ממני אחרי רגע ונשכחת לגמרי. בתורה ע"ט רבינו מחדש שיש שני סוגים בסיסיים של תשובה. לא רק תשובה שלמה אלא גם תשובה חלקית, הניסיון לאחוז בתשובה, הרגעים של חרטה, גם אם אני מוקף עדיין בחטאים. גם זה תשובה. ויש את כל המדרגות שבאמצע.

למשל אמונה. אמונה איננה רק דבקות מוחלטת בבורא עולם בלי כל ספק ומסירות מוחלטת עבור רצונו בכל רגע ורגע כמו אבותינו הקדושים. אמונה היא גם ההחלטה והרצון להאמין, אפילו אם אני עדיין מלא בשאלות ותהיות, בלבולים וכפירות. ויש את כל המדרגות שבאמצע.

למשל לימוד תורה. לימוד תורה איננו רק נחלתו של הלומד ללא הפסקה, בדבקות, בהבנה, ברצינות ובריכוז ולשם שמיים. לימוד תורה הוא גם נחלתו של מי שמצליח להקדיש כל יום דקות ספורות ללמוד שתי הלכות וגם אותן הוא לומד מתוך חוסר עמקות, בבלבול ובלי לב.

ואחרי הכל חשוב לומר שעצם החיפוש, זה בעצמו עבודת השם, זה בעצמו התקרבות לצדיק. וגם אם נדמה לנו שלא מצאנו, האמת שונה בתכלית.

רבי נתן כותב לבנו: "על כן, כל מי שרוצה לחוס על נפשו, כמה וכמה התחזקות הוא צריך לבלי לייאש עצמו מן הבקשה והחיפוש לעולם, יהיה איך שיהיה, אפילו אם נדמה לו שאובד חס ושלום בכל פעם יותר, אף על פי כן הוא יעשה את שלו ויחפש יותר. ואף על פי שאינו מוצא כלל, צריך להאמין שבוודאי מוצא הרבה על ידי הבקשה והחיפוש לבד, כי היגיעה אינה נאבדת כלל, כי "לית רעותא טבא דאתאביד" (אין רצון טוב שנאבד) וזהו: "יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין" וקשה: מה הוא לשון "תאמין"? הלא יכולין לראות אם מצא אם לאו. אך באמת יכול להיות שיגע הרבה ונדמה לו שעדיין לא מצא כלל, ומחמת זה הוא אומר: "יגעתי ולא מצאתי", אף על פי כן "אל תאמין" לו, רק "יגעתי ומצאתי – תאמין", אף על פי שאין בידו מאומה מה שמצא, אף על פי כן תאמין באמונה שלמה שבוודאי מצא הרבה, כי יש שאין מראין לו מה שמצא עד הסוף, וגם אפילו לא מצא כלל עדיין, אף על פי כן מצא הרבה על ידי היגיעה והחיפוש לבד, כי היגיעה והחיפוש לבד אינו נאבד בשום אופן.

כי מה שמרויחין על ידי היגיעה והחיפוש לבד, אפילו כל זמן שאין מוצאין, הוא רווח בלי שיעור, יותר מכל הון דעלמא, "עין לא ראתה", מכל שכן שאנו בטוחים שבוודאי נזכה למצוא הכל סוף כל סוף, אם נזכה להתחזק ולבקש ולחפש תמיד" ("עלים לתרופה" מכתב ס"ד).