משלוח חינם בקנייה מעל 300 ש"ח!

לוגו אור פנימי

כוחו של רבי שמעון בר יוחאי

נגענו מעט בדמותו של רבי עקיבא ומסריו הנחוצים כל כך לדור אחרון – התקווה ואהבת הזולת. אך מה לזה ולרבי שמעון בר יוחאי תלמידו ומדוע דווקא בל"ג בעומר, ביום פטירתו, "נמתק" כל כך הדין של ימי אבל אלו?

וכותב על כך רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ס"א סעיף ח'): "רבי עקיבא וחביריו, שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. …הם היו גבורות וצמצומים, ולא נכללו יחד, ולא נמתקו. ורבי שמעון וחבריו, שהיו התקון שלהם, על כן אמר: "אנן בחביבותא תליא" (אנו תלויים בחביבות), היינו בחינת האהבה וכללות שנכללין יחד, ועל ידי זה – ההמתקה והתיקון".

ומסביר רבי נתן תלמידו (ליקוטי הלכות דם א' סעיף י"ב) "אנן בחביבותא תליא" – שאנו צריכין שיהיה בינינו אהבה גדולה, שזהו העיקר. וכמובא בתלמידי האריז"ל שהזהירם האריז"ל כמה וכמה פעמים שיהיה ביניהם אהבה גדולה… כי עיקר המשכת התורה הוא על ידי אהבה וחסד, שהוא בחינת השתוקקות וכסופין דקדושה, שעל ידי זה זוכין לקבלת התורה ולכל טוב".

בקדושתו העצומה – זכה רבי שמעון לקיים בשלמות את הוראת רבו "ואהבת לרעך כמוך" ולהחדירה בלב תלמידיו, עד שתקנו בשלמות את פגם תלמידי רבי עקיבא.

וגם היום, בפרט ביום פטירתו של התנא רבי שמעון, שאז מאירה הנשמה ביתר שאת, כידוע, הוא יום שמחה ואהבה וקרוב לבבות, מכוחו וכח פעולתו.

"ועל ידי זה שנכללים יחד כל הנפשות, על ידי זה נעשה שמחה, בבחינת "אור צדיקים ישמח" (משלי ג'). כי הנפש הוא בחינת נר, בבחינת "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ') וכשנכללין יחד נעשה מהם אור, ועל ידי זה נעשה שמחה, בחינת "אור צדיקים ישמח" (ליקוטי מוהר"ן פ"א סעיף ח').

ואפשר על זה מרמז מנהג ישראל להדליק מדורות בל"ג בעומר, ועינינו, לפי האמור לעיל, הוא השמחה שבהתקבצות נשמות ישראל יחד באהבה כשם שהצטרפות נרות רבים הופך לאבוקה אדירה. אבוקה זו, בכוחה להאיר ולחמם את הלבבות, ובוודאי גם בכוחה לכלות ולבער את הרע מן הנפש ומן העולם, ממש כשם שראה משה בסנה את האש המרמזת על כוחם של ישראל להתמודד עם הצרות ויסורי הגלות.

אכן, בל"ג בעומר מושך אליו רבי שמעון למירון רבבות ומאות אלפים יהודים, מכל החוגים והעדות, מכל הדעות והגוונים, וכולם כולם מתקבצים יחד באהבה מכוחו הגדול של הצדיק, שהולך ומתפשט גם לשאר מדורות ישראל בכל מקומות מושבותיהם. שמצרפים נשמותיהם, נרותיהם, אחד לאחד, ומגלים כח קדושת אחדות ישראל בהדלקה זו. (וכנראה בחוש שאיש אינו עושה מדורה לבדו, רק עם חברים שיצטרפו עימו, וברבות החברים, מתרבה השמחה).

ו"על ידי הסתלקותו (של הצדיק) שיוצאת נפשו ורוחו ונשמתו, והנפש נשארת בעולם הזה על קיברו הקדוש (כמבואר בזוהר הרקיע משפטים ק"ב), על ידי זה נתקדש כל אויר העולם בקדושה גדולה, באופן שיהיו נשמעים דבריו הקדושים למרחקים תמיד. רבי שמעון בן יוחאי "שמא גרים"(ברכות ז') (השם גורם ומשפיע על פעולות האדם, כדברי חז"ל), כי שמעון שמו, "ושמעו הולך בכל המדינות" (ליקוטי הלכות בהמה וחיה טהורה ב' סעיף ו').

גם לתקוות הגאולה היה רבי שמעון דווקא תלמידו המובחר של רבי עקיבא, ואותה נחמה ואמונה ב"סוף הטוב" שלימד רבי עקיבא בתורתו ובמעשיו – התגלמה ביתר שאת וביתר עוז בחיבורו המופלא של רבי שמעון תלמידו – הזוהר הקדוש, שבענין זה דווקא פותח רבי נחמן את ספרו הגדול "ליקוטי מוהר"ן" בשבח רשב"י ומעלת תורתו, וכמובא לעיל: "רבי שמעון בן יוחאי הבטיח, שלא תשתכח תורה מישראל על ידו, כמובא בדברי רבותינו זכרונם לברכה (מסכת שבת דף קל"ח) "כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל. ואמר רבי שמעון בר יוחאי, שלא תשתכח, שנאמר (דברים לֺ"א כ"א) "כי לא תשכח מפי זרעו" וכמבואר בזוהר (נשא דף קכ"ד) "בהאי חבורא, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא" (בחבור הזה, הלא הוא ספר הזוהר, יצאו על ידו מן הגלות). ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה. כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי על זה הפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו", כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרומז ונסתר סוד הזה, שעל ידי זרעו של יוחאי, שהוא רשב"י, על ידו לא תשתכח התורה מישראל, כי סופי תבות של זה הפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו" הם אותיות "יוחאי". וזה שמרמז ומגלה הפסוק. כי לא תשכח מפי זרעו, מפי זרעו דייקא, היינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרומז ונסתר בזה הפסוק, שהוא התנא יוחאי, כי על ידי זרעו של יוחאי שמרומז בזה הפסוק בסופי תיבות כנ"ל, שהוא רשב"י, על ידו לא תשכח התורה, כי "בזוהר דא יפקון מן גלותא" כנ"ל.

ודע, שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרומז בפסוק אחר. כי דע, כי התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד') "עיר וקדיש מן שמיא נחית" (מלאך וקדוש משמיים ירד), ראשי תבות שמעון וכו'".

וכן כתבו בשבח אמירת ולמוד הזוהר "עתידין ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר  הזוהר, ולצאת בזכותו מן הגלות ברחמים" (זוהר ח"ג קכ"ד). ו"כמה בני אדם יתפרנסו (ויקבלו חיות) מספר הזוהר כשיתגלה בסוף הימים בדור האחרון" (תיקוני זוהר תיקון ו').

ובענין שמחת ההלולא של רשב"י וספרו הקדוש כותב רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" (מנחה ז', נ"ח) "כי כל השמחה היא מה שזכינו שהיה צדיק וקדוש כזה, שגילה תורה נוראה כזאת ותיקן תקונים כאלה בתורתו הקדושה, עד שעל ידי זה אנו בטוחים שלא תשכח התורה מפי זרענו. וזה גמר דייקא על ידי הסתלקותו… שעל ידי כל זה המשיך תקונים כאלה שבכל דור ודור עד הסוף כל מי שירצה לשוב יוכל להתקרב לה' בכל מקום שהוא, …ובפרט ביום הסתלקותו הקדוש"!

ובכן, בזכות רבי שמעון בר יוחאי, החל האור הקודש של סודות התורה, המאיר בכל העולמות, להאיר גם בעולם הזה השפל, ומכוחו, כאמור לעיל, יוכלו גם בני הדור השפל, בני דור הגאולה, להחיות את נפשם ולהאיר את חייהם, וכמו שכתב רבי חיים ויטאל, תלמיד האריז"ל, בנחיצות הלמוד של תורת הסוד (בהקדמה ל"עץ חיים"): "וכן בהפך, בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה, כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלתי נשמת אדם, נר ה', המאירה בתוכה".

ואף למי שאינו מבין את פשר הדברים ועומקם, כבר גילו האריז"ל וצדיקים גדולים אחרים, כי לספר הזוהר קדושה כה עצומה, שאפילו אמירתו בלבד (דהיינו הקריאה בו בקול, מספר דפים ביום או כיוצא בזה) אפילו בלי הבנה, סגולה גדולה לטהר את הנפש ולעוררה לכל דבר שבקדושה. וכן כתב רבי נחמן (שיחות הר"ן ק"ח) "ידוע שלמוד הזוהר מסוגל מאד מאד ודע שעל ידי למוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני למודים של התורה הקדושה." ובודאי שביום שמחתו של רשב"י, הוא יום שמחת ספרו, טוב וראוי מאד לעסוק באמירת זוהר ולהתקדש בזוהרו.

שיתוף באימייל
שיתוף בווצאפ

יש לכם דעה או תגובה על המאמר?
נשמח לשמוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים קרובים

כנס ברסלב

מעוניינים להזמין שיעור אצלכם בבית?

מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם לתיאום שיעור בהקדם

סוג הקהל