כל יהודי שמתקרב לשם יתברך, מגדיל אצל השם יתברך את התפארותו שמתפאר בישראל עמו. וכפי הגדלת התפארותו בעמו, מזה נעשה קדושת ארץ ישראל ומתרבה השגחת השם על עמו ועל ארצו הקדושה.
ועיקר ההתפארות של השם יתברך היא הצדיק האמת הגדול במעלה מאד, שעוסק כל ימיו ביגיעות וטרחות גדולות ועצומות לעורר ולקרב כל יהודי אליו יתברך. ועיקר ההתקרבות אל השם היא על ידי הצדיק הזה. ובפרט וביותר בראש השנה, כשמתקבצים ובאים אליו, אז ההתפארות של השם יתברך גדולה מאד, מחמת שמתקבצים הרבה בני אדם שחפצים להתקרב אליו יתברך, ואזי גדלים ומתווספים גם פאר ויופי הצדיק הזה, כי הוא בעצמו ההתפארות.
וכאן ראוי להביא את לשונו של הרב נחמן מטעשרין בספרו "פרפראות לחכמה" בביאור ליקוטי מוהר"ן על תורה זו: "ענין זה המאמר נוהג גם עכשיו, כי על ידי שמסתכלין על כלל הקיבוץ שמתקבצין אליו ז"ל על ראש השנה, ובערב ראש השנה משתטחין על קברו הקדוש ואומרים העשרה קפיטיל תהלים כפקודתו ז"ל, ומתפללין שם הרבה על התשובה, ולזכות לעבוד את ה' כראוי כל אחד כפי בחינתו ואחר כך בראש השנה מתפללין ביחד בבית המדרש הנקרא על שמו ז"ל ובוודאי השם יתברך מקבל התפארות גדול מזה.
ומי שמסתכל על זה בעין האמת ומתבונן בגודל כוח וזכות הצדיק שזכה וזיכה את הרבים בחייו כל כך, עד שגם עכשיו זה שנים רבות אחר פטירתו ז"ל עומד ומשמש במרום ומזכה את הרבים כל כך בספריו הקדושים ובקברו הקדוש, וזה מה שנראה גם לעיני בשר הגשמיים, מלבד מה שעוסק ברוחניות בתיקון נפשות ישראל, להחזירם בתשובה ולקרבם להשם יתברך, וביותר נראה זכות ההתפארות הזאת בראש השנה בזמן הקיבוץ הגדול.
ומי שיש לו עיניים לראות הוא מתפלא מאד בכל שנה ושנה בעת וזמן הקיבוץ, כי מי פועל ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה? ה' עליהם יחיו, ורובם ככולם הם בעלי תורה, והרבה מהם גם בעלי עסק, ויש שיש להם עסקים גדולים מאד בביתם, ולפני ראש השנה משליך כל אחד מהם כל עסקיו שבביתו ובא ביגיעות וטרחות גדולות ויש שבאים ממקומות רחוקים וכו' ואין עושים שם שום דבר, רק כל אחד מבקש ומתחנן ושופך נפשו לפני ה' לזכות לתשובה שלמה וכו', ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד עתה ושמעתה לא יפגום עוד, ומרבים שם בתחנונים רבים ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר, הן על קברו הקדוש קודם ראש השנה, הן בבית מדרשו הקדוש בראש השנה בעצמו, וכל אחד מקבל הארה והתעוררות מחברו.
ובכל שנה ושנה מתחדש ומתחזק בעזרת השם האהבה וההתקשרות והאחדות שבין כל הקיבוץ לשם שמים ושאינה תלויה בשום דבר כלל וגם בעזרת השם בכל שנה נתוספין נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ ורואין בחוש ממש הפעולה הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה ברוחניות וכמעט שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת ה' כל השנה כולה הוא על ידי החיות דקדושה וההארה הגדולה שמקבלין אז בזמן הקיבוץ".