שאול נשלח עם נערו לחפש את האתונות שהלכו לאיבוד למשפחתו. אחרי הרבה חיפושים הם הגיעו לאזור רמה שבו נמצא שמואל הנביא ועלה בדעתם לשאול אותו, שהרי הנביא באותה תקופה נקרא: "הרואה", ובטח יכול על ידי ראייתו הרוחנית גם לעזור להם למצוא את האתונות. הם הגיעו לעיר והאדם הראשון שפגשו ושאלו היכן גר הרואה אמר להם: זה אני. שמואל הנביא. לגבי האתונות שאתה מחפש כבר שלושה ימים אל תדאג, הן כבר נמצאו. "ולאתונות האובדות לך היום שלושת ימים אל תשם את ליבך להם כי נמצאו, ולמי כל חמדת ישראל, הלא לך ולכל בית אביך" רש"י: כאן בא לרמוז לו דבר המלוכה. אמנם שאול משיב: "ויען שאול ויאמר הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין ולמה דיברת אלי כדבר הזה" מלבי"ם: ושבט בנימין היה אז מעט וניבזים על ידי מלחמת גבעה. אבל השם בוחר את מי שהוא רוצה למלך, גם אם הוא שפל. שמואל קיבל אותם בשמחה והם ישבו לצידו בראש בסעודה החגיגית שנערכה. לאחר הסעודה אירח אותם שאול בביתו ובמשך הלילה עלה אל הגג עם שאול וחיזק אותו בדברי אמונה ויראת שמיים. לפנות בוקר שוב קרא שמואל אל שאול אל הגג וליוה אותם מחוץ לעיר. הוא ביקש משאול לשלוח את מלווהו הלאה כי יש לו מסר עבורו מאת השם. למעשה כבר יום קודם לפני ששאול הגיע השם אמר לשמואל שהוא שולח אליו איש מארץ בנימין שיהיה למלך ומושיע את עמו ישראל וכאשר ראה שמואל את שאול לראשונה אמר לו השם: זה האיש שאמרתי לך אשר ימשול בעמי. ועתה בדרך הבייתה לקח שמואל פך שמן ויצק על ראש שאול. הוא נישק אותו ובישר לו: השם משח אותך למלך על עמו.
איזה מרחק עצום בין הבקשה של שאול למצוא את האתונות ובין מה שקיבל משמואל מלוכה על ישראל. זה בדיוק מה שקורה כאשר באים לרבי נחמן. כל אחד מבקש למצוא את מה שחסר לו. ובאמת רבי נחמן כותב שכל האבידות אצל הצדיק. אבל הצדיק יכול לתת לי דברים שלא חלמתי עליהם, להחזיר לי את המלכות שלי, להביא אותי אל השליחות שלי.
תארו לעצמכם את יוסף בתקופת הרעב העצום שהיה בעולם. יוסף מפרנס ומציל ממוות מיליוני בני אדם. אבל יוסף בעצמו זה משהו אחר לגמרי. אפשר לקבל מיוסף לחם, פרנסה. אפשר לקבל מהצדיק ישועות גשמיות. אבל אפשר להבין שיוסף מתקן את העולם ואני יכול לזכות להיות מאנשיו, מאלו שעוזרים לו לגלות מלכות השם בעולם. זה כבר עניין אחר לגמרי לגמרי. כל מה שאני עושה אני לא עושה רק בשבילי. אני עושה בשביל תיקון העולם. בין אם אקבל את הישועות הפרטיות שביקשתי ובין אם לאוו, כשאני קשור לצדיק מה שאני עושה, מה שאני מתפלל, יש לזה חלק בתיקון העולם.
אתם רק תביאו סיד ולבנים, אני כבר אבנה מזה בנינים נפלאים. מה שנביא זה לא רק בשביל עולם הזה שלנו או אפילו עולם הבא שלנו, זה בשביל תיקון העולם, זה בשביל הגאולה.
"כל כל תפילה ותפילה שכל אחד מתפלל הוא בחינת איבר מהשכינה (התגלות האלוקות בעולם), שהם איברי המשכן …וכל התפילות – הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם ומקימים אותם ובונין קומתה של השכינה מעט מעט, עד שישתלם שיעור קומתה, אז יבוא משיח, וישלים אותה ויקים אותה בשלמות" (ליקוטי מוהר"ן תורה ב' סעיף ו').
יש שטוענים כלפי ברסלב שעוסקים רק בתיקון עצמם. זה טעות גדולה. תיקון עצמי זה רק אמצעי שאהיה חלק מתיקון העולם. אנשי הבעל תפילה יצאו מן הישוב ועסקו בתפילות בינם לבין קונם אבל כל מגמתם ושאיפתם הייתה לקבל רשות לחזור לישוב ולהביא את דעת הצדיק לעולם, לתקן את העולם ולהביא את הגאולה.
זאת המשמעות של המלכות שלנו, על מי אנחנו יכולים להשפיע, לאיפה אנחנו יכולים להביא אור. כמובן שזה מתחיל מהבית ומהילדים אבל זה מתפשט הלאה הלאה: