"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", אבל מה עושים כשאין מוח ואין לב? רבי נחמן אומר, התחלת השמחה היא בפעולות הכי פשוטות וטכניות, בלי מוח ובלי לב, מחיאת כפיים, ריקוד, צחוק והשתטות. לבסוף הלב יפתח, לבסוף השמחה תגיע גם למוח.
למה משנכנס אדר מרבים בשמחה? כדי לחיות, להכניס אוויר לחיים, כדי לשחרר את המוח, כדי להיגאל, כדי שהכל יתהפך לטובה כמו בפורים. מה ההיפך משמחה? עצבות. מה זה עצבות? רבינו כותב (שיחות הר"ן מ"ב): "עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברוגז, כמי שמתרעם ומתלונן עליו יתברך, חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו". ואם זו ההגדרה של העצבות אז צריך לומר שההגדרה השורשית של השמחה היא בדיוק ההיפך מזה: ששמח שה' יתברך מנהיג אותו גם אם זה לא כפי רצונו. אבא יודע מה טוב אני סומך עליו ושמח עליו. יש לנו אבא גדול בשמיים שאוהב אותנו כל כך. גם אם הסתבכנו הוא יתקן הכל, ירפא הכל, ינחם הכל.
כאשר התורה מדברת בשבח ארץ ישראל היא משתמשת לא פעם בצירוף המילים הכל כך מוכר: "ארץ זבת חלב ודבש". יש גם שבחים אחרים. "ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה", דהיינו ארץ שיש בה השגחה פרטית תמידית והדוקה. אבל למה דווקא "זבת חלב ודבש"? הרי יש כאן עוד שפע של מאכלים משובחים: זיתים ושמן, שקדיות פורחות. מה כל כך מיוחד בחלב ודבש? רבי נתן בספרו המרגש "ליקוטי הלכות" פותח לפנינו שער חדש בהבנת המילים הכל כך מוכרות.
איפה האושר והשמחה שלנו? למה אנחנו מבולבלים? רבי נחמן מגלה שיש כתובת אחת, פיזית וממשית, בה נוכל למצוא את כל האוצרות האבודים שלנו. על פי תורה קפ"ח בליקוטי מוהר"ן.
לפני כמאתיים שנה ירדה לעולם נשמת רבי נחמן מברסלב, המנחם הגדול. למרות הזמן הרב שעבר מאז מתגלים דבריו כרלוונטיים מאד גם לדורנו. רבבות מכל רחבי תבל פוקדים את קברו בעיר אומן ורבבות בכל רחבי תבל מתוודעים לתורתיו ונחמותיו. צולם במהלך מסע חורף לקברי צדיקים באוקראינה..
רבי ישראל בעל שם טוב הגיע לעולם לפני כשלוש מאות שנה. הוא הגיע אל דור רדוף מצרות הגלות והפיח בו רוח חיים ותקווה. כך ירדה לעולם תורת החסידות. יסודות בתורת הבעל שם טוב כפי שלימד רבי נחמן מברסלב. צולם במהלך מסע חורף לקברי צדיקים באוקראינה.
העולם בנוי באופן כזה שנראה כאילו שולטים בו חוקים קבועים, כאלה שאפשר לצפות בהם ואפילו לשלוט בהם. רבי נחמן מלמד שכוח אחר לגמרי מניע את הכל והוא רצון הבורא. חוקי הטבע הם רק הדרך שלו להסתתר.
ימי חנוכה הם ימי הודאה. איך מודים?
ימי חנוכה הם ימי הודאה. איזה טוב השם.
האם באמת צריך להשקיע מאמץ כביר כדי להגיע אל המטרות שלנו? רבי נחמן אומר שלא. לא צריך להתאמץ מאד כדי להגיע אל היעד. צריך להאמין שהשם איתנו. הכל כבר כאן. "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו".
© כל הזכויות שמורות לאור פנימי ברסלב 2022 | אפיון עיצוב ובנייה: Eti Bercovitch