שנאת חינם או שנאה בטעות?

אני קורא כל מיני מאמרים ופוסטים על השנאת חינם ו"היום זה בדיוק כמו פעם" ו"איזה סיכוי יש לנו ככה להיגאל"? ואני תמה וכואב שאני לא מוצא מי שינסה לפרש את המציאות בצורה אחרת. הרי זה ברור שהפרשנות הקטלנית של המצב רק מחלישה ומייאשת ומשרתת את אויבי ישראל.

בדיוק מצאתי ספר מדהים של הבן איש חי זצ"ל בשם נחמת ציון שמפרש את כל הדברים הכי קשים של מגילת איכה בצורה חיובית שמראה את מעלת ועוצמת ישראל ואת אור הגאולה שבוקע דווקא מכל פסוק וכל מילה במגילת איכה!

ואני חושב שצריך להפסיק להשתמש במילים שנאת חינם.

אצל יהודים יש תמיד מניע פנימי עמוק וקדוש למה שהם עושים. גם כשהם שונאים! אפילו אם הם טועים, מבולבלים, לא יודעים את האמת, הם פועלים למען מה שנדמה להם כאמת, למען מה שנראה להם כערך מקודש, ואת זה השם יתברך רואה ואת זה השם יתברך מייקר ומחשיב ומעלה על נס וראוי שגם אנחנו נייקר ונחשיב את זה ונעלה את זה על נס.

ואפילו אם הם מופעלים בלא ידיעתם על ידי אנשי רשע וכוחות רשע, יש בכל זה גם כוונה קדושה ורצון של אמת, ורבי נתן כותב על זה בפירוש: "כי מי שמתקרב אפילו לצבוע והשקרן אבל כוונתו באמת. אם היה כוונתו רצויה לשמיים נחשב הכל לאמת"! (ליקוטי הלכות בהמה וחיה טהורה ד' סעיף כ"ד).

ואם כן מי ששונא דתיים הוא לא שונא בחינם הוא שונא בטעות, כי לפי טעותו אנחנו המגונים והרעים. וכי זה לא מה שאני למדתי כחילוני? והוא הדין כשדתיים שונאים חילונים בלי לדעת כמה טוב וכמה קדושה וכמה אמת יש בהם, גם זה לא שנאת חינם אלא שנאה בטעות.

ועצם השנאה שיש בנו, בכל סוגי היהודים, מקורה בתכונת העזות והחוצפה שיש בנו. לא מרוע לב לא ממידות מכוערות, לא משפלות אלא מגדלות וערך עצום שאנחנו לוחמים בטבענו לוחמים ברע, לוחמים בשקר, בעוול, בשחיתות, ו"לא ניתנה תורה לישראל אלא משום שהם עזים". שורש השנאה בעזות. שורש העזות בקדושה שיש בנו.

ואם כן שורש הכל קדוש ומקודש, רק לא מכוון כראוי.

וברגע שהשם יאיר את עיננו לראות מעלתנו ומעלת חברנו, העזות והשנאה לא תעלם, היא לא אמורה להיעלם היא הכוח המיוחד שלנו, היא רק תתכוונן ותכוון לרע האמיתי, למי שבשורשו שונא טוב וקדושה, למי שבשורשו שונא ישראל, "משנאיך השם אשנא".

וזה דבר שיכול לקרות ברגע וכבר קורה, על אפם וחמתם של שונאי ישראל, שלמרות השנאה בטעות, מתגלה יותר ויותר בינינו האהבה שבמהות, בינינו ובין כל אחינו בית ישראל.

ארז משה דורון.