להיות בשמחה גם ב"כאילו"
רבי נחמן מברסלב כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כ"ד): "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו". היחס הרגיל שלנו
רבי נחמן מברסלב כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כ"ד): "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו". היחס הרגיל שלנו
אין בפורים אסור לעשות מלאכה, והוא יום שכולו שמחה וחדוה, אך יש בו כמה מצוות שמוטלות עלינו; והן הכלים ה"מינימליים" שלנו לקבל את אורו העצום
במשך אלפיים וחמש מאות שנה ברציפות עומדים יהודים בבתי-כנסיות על רגליהם בי"ד באדר ומברכים בקול "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה" ומוסיפים "שעשה ניסים
רבים שמתקרבים לברסלב שואלים את עצמם: רבי נחמן הרי מגלה לנו, שהוא מקור החכמה, החיות, ההתעוררות, הנחמה. אבל גם מי שזוכה להאמין בזה, לא תמיד
שלום הרב ארז, רציתי לשאול. במצב ההזוי שהמדינה שלנו נמצאת, ובכל יום ששומעים בשורות איוב, הלב נשבר. אז נכון, אמרת שר' נחמן אומר שאסור להיות
ט"ו בשבט נקרא בפי חז"ל "ראש השנה לאילנות" (מסכת ראש השנה דף ט"ו), אך אף על פי שנקרא "ראש השנה" לעניין מעשר פירות האילן, אין
המדרש מספר, שכשהיו ישראל משועבדים במצרים, לא היו שם שום שומרים שמנעו את בריחתם. הקושי לברוח מהשעבוד לא היה קושי פיזי, אלא קושי רוחני. גדרות
התורה האחרונה שרבינו ז"ל אמר בימי חייו, במסירות נפש של ממש, הייתה תורה ח' בליקוטי מוהר"ן חלק ב'. אחד מן הדברים היסודיים שרבינו מדבר עליו
למה עשרות אלפי יהודים מכל קצווי תבל נוסעים לאומן? מה הם מקבלים שם? אספנו מדברי רבינו ותלמידו הגדול רבי נתן תשובות לשאלה הזאת. רבינו הבטיח:
בכל שנה מחדש אנחנו קוראים בנשימה עצורה את הפרשיות המדהימות שמספרות על קורותיו של יוסף הצדיק. מתחת כנפי אביו הקדוש נלקח יוסף ומושלך לבור וחייו
סיפר לי חבר חלום. בחלומו הוא בונה דגם עץ של בית-המקדש. כאשר הוא מסיים הוא רוצה לשים על המזבח אריה, (כפי שמספרים חז"ל שבזמן שהיו
ביום בו עולה הצדיק לעולם הנשמות, הוא מקבל מלכות גדולה יותר גם בעולם הזה. לכן זהו עת רצון מיוחד ביום זה, להתחבר אל הצדיק ולזכות
© כל הזכויות שמורות לאור פנימי ברסלב 2022 | אפיון עיצוב ובנייה: Eti Bercovitch