מה בעצם השאלה "איך מקבלים את התורה"? לכאורה מי שמקיים מצוות כבר קיבל עליו את התורה. מה יש עוד לקבל? רבי נתן עונה: "כי זה ידוע וכבר מבואר לעיל מזה שעיקר קבלת התורה בשבועות בכל שנה ושנה אע"פ שכבר ניתנה בסיני. העיקר לקבל התגלות פנימיות התורה והעיקר שנזכה עתה שיומשך עלינו הארת פני התורה הקדושה […]
ליל הסדר. לילה של שמחת הגאולה, הלל ושבח לבורא עולם. לילה בו כל בני ישראל מתכנסים יחד לבתיהם לשמוח בשמחת החג ולקיים את מצוותיו. הראשונים נתנו סימנים לסדר הלילה הזה והם: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא. מצה. מרור. כורך. שולחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה. סימנים אלו, וכל מעשינו בלילה הקדוש הזה, מבאר […]
בכל פינה, בכל סדק מחפשים ובודקים כדי שלא ימצא, חלילה פרור חמץ. מדוע? מהו פשר ההקפדה החמורה כל-כך על כל גרגר, על כל "צל צילו" של חמץ? בהגדה של פסח מצוין הטעם לאכילת המצה: "מצה זו על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ". ואם זהו הטעם היחיד לאכילת המצה – מדוע […]
חז"ל שואלים: "אסתר מן התורה מניין" (חולין דף קל"ט)? ועונים: "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים ל"א י"ח). אבל כולנו הרי מאמינים שיש בורא. אז מה זה אומר בעצם שהשם יתברך נסתר? "אמר רבי יהודה: אילו היו יודעים בני האדם את גודל האהבה שאוהב הקדוש ברוך הוא לישראל – היו שואגים ככפירים לרדוף אחריו" […]
אין בפורים אסור לעשות מלאכה, והוא יום שכולו שמחה וחדוה, אך יש בו כמה מצוות שמוטלות עלינו; והן הכלים ה"מינימליים" שלנו לקבל את אורו העצום של היום. ומצוות היום הלא הן: מקרא מגילה בלילה וביום, סעודת פורים, משלוח מנות איש לרעהו (לפחות שתי מנות, דהיינו שני דברים שונים הראויים למאכל) ומתנות לאביונים (לפחות שתי מתנות, […]
במשך אלפיים וחמש מאות שנה ברציפות עומדים יהודים בבתי-כנסיות על רגליהם בי"ד באדר ומברכים בקול "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה" ומוסיפים "שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה". כל המתבונן מעט במגילת אסתר ישאל: על אלו ניסים מדובר כאן? כל "נס" פורים, כפי שהוא מופיע במגילה, מנוסח בצורה מאד ענינית ופוליטית, כמעט עתונאית. […]
שמחות רבות ושונות בעולם, אפילו באותו ענין עצמו שונים השמחים ושונה שמחתם, וכדברי רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ל"ג): "כי אצל סתם בני אדם אין השמחה על כל הטובות ביחד, כי יש חלוקים רבים בענין השמחה. למשל, כשבאין על חתונה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא, ויש אחד, ששמח מן […]
כותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה סעיף א'): "דע, כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד, וגודל יקר יופי השדה וגדוליו אי-אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת. ואילנות ועשבים הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם" (כמובא בתקוני הזוהר י"ב כ"ח). מבין כל הנבראים מכונות דווקא הנשמות "צמחים" (וכלשון הכתוב "רבבה […]
החורף בפתח, וכבר נזכרים בתחושה המתלווה להתכנסות הביתה, לישיבה מול התנור החם, בין הכתלים המגינים בפני הקור והרטיבות… זהו גם זמנם של יבולים רבים – להאסף אל מקום שמור ומוגן. ודווקא כעת מצווה התורה – "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כ"ג מ"ב) (למרות שמבחינה הסטורית התחילו אבותינו לשבת בסוכות בחדשים ניסן ואייר ולא בתשרי). דווקא […]
חז"ל אומרים כי ארץ ישראל נקנית ביסורים (מסכת ברכות דף ה'). למה צריך יסורים כדי לזכות לשבת בארץ ישראל? היסורים מבררים למה אנחנו כאן. מי שמוכן לסבול עבור מה שהוא מאמין בו, מוכיח שהוא אכן מאמין, שהוא מוכן להתמודד עם קשיים, שהוא לא כאן רק בגלל שנולד כאן או כי נוח לו. הוא כאן כי […]
© כל הזכויות שמורות לאור פנימי ברסלב 2022 | אפיון עיצוב ובנייה: Eti Bercovitch
