העולם מלא פחדים. איש אינו יודע מה ילד יום. מי שמנהל את הכל לא מתכוון להכאיב. הוא רוצה לגדל אותנו. לגדל את האמונה שלנו. ללמד אותנו לפנות רק אליו, להישען רק עליו. וכשהאמונה גדלה – הפחדים קטנים.

"וראיתי שאין שום סחורה אשר העולם צריכין להם, שלא נמצאה בחנות זו, וסחורות מפוארות כאלו בכל מיני פאר"

מי ראוי לעסוק בקירוב רחוקים?

אני שואל זאת משום שראיתי שרבינו כותב שמי שעוסק בקירוב צריך לשמור עצמו מה"קליפות" שמנסות בחזרה להתגרות בו.

הרב יכול להסביר ולהרחיב לי יותר מה זה אומר?

בתוך המבוכה והשפל הרוחני הגדול הזה הופיע הבעל שם טוב הקדוש ובעזרת תלמידיו גדולי הרוח הפיץ מסר חדש-ישן בכל שכבות העם:

"ה' אתכם,  אפשר להתקרב אליו בקלות, כל אחד יכול וכל אחד אהוב בעיני ה'".