"איה מקום כבודו"? / איפה אני בעולם?

עיקר דרכו של היצר הרע להחטיא את האדם ולהרחיקו חס ושלום מהקדושה ומהשם יתברך, הוא על ידי שמכניס בליבו ובדעתו ספקות ובלבולים גדולים, מדוע ה' יתברך עושה בעולם או שעושה לו מה שהוא עושה? מדוע קורה מה שקורה? ואיך נכון להתמודד עם כל מיני קשיים וניסיונות שעוברים עליו? ואינו יודע מה העצה הנכונה.

ומתוך ריבוי הספקות והשאלות והבלבולים, שהיצר הרע מכניס בליבו, עולים בדעתו כפירות והרהורים רעים חס ושלום על טוב ה' יתברך ועל הנהגתו, כאילו יש בו ובהנהגתו עוול, במה שנעשה בעולם, ועם כלל ישראל וגם איתו בעצמו.

וכשאדם מנסה ליישב ולפתור את הקושיות והמבוכות שבדעתו על ידי שכלו וחכמתו המוגבלים והנגועים בנטיות לב ורצונות אישיים, אזי בוודאי הוא עלול להתרחק חס ושלום מן האמונה הקדושה ומהשם יתברך, להטעות את עצמו וגם את אחרים חלילה, כאילו העולם הפקר ולא מושגח חס ושלום, ומתוך כך יבוא לידי רעות גדולות, להסיר מעליו עול תורה ומצוות וללכת בשרירות ליבו הרע ולהתמכר לכל חטא ועוון.

והעצה הגדולה להינצל מכל זה, בין אם הנפילה היא בדעתו, שנפל למבוכות וספקות וחולשת הדעת, ובין אם נפל חס ושלום, לחטאים הכי גדולים ולמקומות הכי מטונפים, היא לא להסכים עם המענה השקרי של היצר הרע לשאלותיו, אלא לדעת שיש תשובה אמיתית וקדושה לכל שאלותיו, רק שבעוונותיו אינה ידועה לו, ויפנה את כל שאלותיו בתמימות ובפשטות אל ה' יתברך בורא כל עולמות, ויודה בפה שנעלם ממנו המענה, ואינו יודע איפה ה' יתברך והיכן רחמיו, שאינו מבין את הנהגתו ואין לו פתרון למבוכותיו.

ובעצם זה שמפנה את שאלותיו ומבוכותיו אל בוראו ולא מפנה לו עורף, הרי הוא כבר מודה שמאמין במציאות הבורא, ועל ידי זה מתעוררת בו האמונה הקדושה ויכול לחזור ולהתחזק בעבודתו יתברך, רק מתוך אמונה, אף על פי שעדיין אין לו מענה ותשובה לשום שאלה, וכעין שכתב רבי נתן בליקוטי תפילות (חלק ב' תפילה י"ב): "איה? איפה הוא? איה קדושתי? איה טהרתי? איה נפשי רוח ונשמתי? איה ה' אלוקי אבותינו? איה מקום כבודו"?

וכך ראוי לעבוד את ה', מתוך תמימות ופשטות ואמונה טהורה, ולהבין שאין אנו יכולים להבין דרכיו והנהגותיו עם הכלל או עם הפרט, רק להחזיק באמונה שהוא "א-ל אמונה ואין עוול" וכל דרכיו משפט וצדק. והלא אם היינו יכולים להבין אותו יתברך, אזי היינו כביכול "אלוקים" בעצמנו. והרי אנחנו לא!

ועל כל פנים כשלא יודעים מה לעשות ואיך לנהוג בעניין מסוים, מה עלינו לעשות? מלמד רבי נחמן שעלינו להסתכל בתמימות ובכל דבר שעושים "שיהיה שם השם יתברך ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו, רק אם יש בזה כבוד ה' יתברך- יעשה ואם לאו – לאו. ואזי בוודאי לא יכשל לעולם". כלומר שמה שמפריע לאדם למצוא את התשובה האמיתית לכל שאלה זה האנוכיות ואהבת הכבוד, שרואה את עצמו ואת צרכיו במרכז העולם, וברגע שאדם מכיר את אפסות הגאווה ומבין שה' יתברך ורצונו הם מרכז העולם ולא האדם, אזי רואה בכל שאלה מה האמת ואיך באמת ראוי לנהוג, כי בוחר במעשיו להגדיל כבוד ה' ולא את כבוד עצמו.

ובכל פעם שהאדם זוכה לפעול באופן כזה, הוא זוכה למעלה גדולה ועצומה, להכניע את החלקים השליליים שבתוכו, ולהמליך את ה' יתברך באופן הכי נפלא ועמוק, ובפרט בדורנו, שחושך הספקות והכפירות ממלא עולם ומלואו, השם יתברך ישמרנו ויצילנו מכל רע.

(על פי תורה י"ב בליקוטי מוהר"ן חלק ב')