אתחלתא דגאולה

שלום הרב!

זכיתי ללמוד הרבה מהתורות של ברסלב, ורציתי לדעת האם רבי נחמן מתייחס בנוסף לעולם הנפש גם לכלליות עם ישראל ולמצב של האומה כולה? כי לא זכיתי לראות שכותב על כך בספריו. תודה רבה!

שלום ורוב ברכות,

במבט שטחי אפשר לומר שרבי נחמן אכן עוסק בספריו בעיקר בעצות לתיקון הנפש, בעולם הפרטי של האדם.

אבל למעשה, רבי נחמן בעצמו אמר, שהספר שלו והלימוד בספרו הוא אתחלתא דגאולה (חיי מוהר"ן שמ"ו). יתירה מזו, הרוב המכריע של תורותיו נכתבו לאחר שהיה בארץ ישראל.

"כי התורה שגילה אחר ארץ ישראל בכמה מעלות עד אין שיעור נתעלית ושגבה מהתורה שגילה מקודם. וכל הספר הזה (ליקוטי מוהר"ן) רובו ככולו הוא מהתורה שגילה לאחר שהיה בארץ ישראל" (הקדמת רבי נתן לליקוטי מוהר"ן).

מתוך הדברים האמורים נראה בבירור, שתורת רבינו היא "תורת ארץ ישראל" – תורה הנוגעת בגאולה ובתיקון של עם ישראל, של ארץ ישראל ושל "מעלת האיש הישראלי". היא עוסקת באופן מיוחד בהחזרת מלכות ישראל למקומה, הן בגשמיות והן ברוחניות.

כשנתבונן נגלה, שכמעט כל תורה מתורות רבינו עוסקת, לצד התיקון הפרטי, גם בתיקון הכללי של העולם. רבי נחמן, וכמותו רבי נתן תלמידו, מרבים לדבר על צער הגלות ותקוות הגאולה, על דיוקנו ומהותו של מלך המשיח ועל הדרך לבואו, על החזרת המלכות לישראל, על בניין המקדש וחזרה לעבודת המקדש, על תשובה ותיקון הנשמות והשבת כל חלקי הבריאה על מכונם ומקומם הראוי להם.

השילוב בין העיסוק בצד הפרטי לעיסוק בצד הכללי בספרי רבינו מביא לנו נחמה גדולה. העיסוק בצער כלל ישראל או בתקוות הגאולה מתורגמים בספרי רבי נחמן לרצון גדול לתיקון, לשאיפה, לתקווה, לתפילה. העצות הפרטיות שבדבריו אינן רק פתרון למצוקת האדם הפרטי. הן תמיד קשורות ומחוברות לחזון הכללי. ובכך הן נותנות מענה מעשי לרצון לשנות עולם, לקרב גאולה, לרפא נשמות ישראל.

רבי נחמן מלמד אותנו בכל תורה ותורה איך מעשינו הכי קטנים קשורים ונוגעים לתמונה הגדולה. אנחנו לא עוסקים רק בעצמנו.

כל תפילה, כל רצון, כל לימוד, כל תיקון המידות, כל מצווה, כל לימוד תורה, הן כלבנים שאנחנו מייצרים למקדש השלישי. "אבל באמת, כל התפילות, הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם ומקימים אותם ובונין קומתה של השכינה מעט מעט, עד שישתלם שיעור קומתה, אז יבוא משיח, דא משה, וישלים אותה, ויקים אותה בשלמות" (תורה ב').

תפילותינו הן נשק ביד משיח ללחום ברשע ולהכרית אותו לעולמים. "ומשיח הוא כלול כל התפילות, ובשביל זה יהיה משיח מורח ודאין (מריח ודן), כי התפילות הם בחינת חוטם, כמו שכתוב "ותהילתי אחטום לך" (תורה ט').

"כי כל התפילות הם בחינת חרב אצל משיח, ואם היו התפילות בבחינה הנ"ל, בוודאי לא היה משיב צור חרבו" (תורה י').

הפרטי לא מנותק מהכללי. הוא מחובר אליו. הוא חלק ממשי ומעשי לגמרי מהתמונה הכללית. זה גם מנחם, זה גם מכניס מוטיבציה עצומה ותקווה לכל פעולה וזה גם מחדד את הכוונה הראויה שכל מעשינו יהיו אכן "לשם יחוד קודש בריך הוא ושכינתיה", להחזיר את הקדוש ברוך הוא הביתה, לחבר אליו את כלל ישראל.

כה יזכנו אלוקינו להיות שותפים באתחלתא דגאולה ויחזו עינינו בסיומה. ונזכה לעסוק בספר הקדוש הזה "ליקוטי מוהר"ן", לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, לשם התגלות ה' בעולמו, ולשם טהרת עולמו ותיקונו.